המהפכה שמתחוללת בשוק השבבים שיצרו את העתיד של כולנו כבר כאן ו-AMD היא כבר ממזמן לא עוד סתם שחקנית במירוץ. אם היינו מספרים לכם שבשנת 2016 AMD החזיקה רק בכ-16% מנתח שוק ה-CPU, סביר להניח שהייתם חושבים שמדובר בטעות. בשנה האחרונה יצרנית השבבים עלתה ביותר מ-80% ועם למעלה מ-37% מנתח השוק וביצועים שעוקפים את המתחרות ב-18% נראה ש-AMD מתקרבת לאור הזרקורים ונראה שהיא דוחקת לפינה את אינטל ואנבידיה. הסיפור של AMD יכול לשמש כמודל הצלחה להתבססות יעילה של חברה בתוך סביבה תחרותית במיוחד. בזמן שבעולם מתרחש מחסור בשבבים ויצרניות שבבים מכריזות על תוכניות התרחבות מאסיביות, AMD נמצאת כעת בנקודת מפנה ואנחנו חושבים שאתם חייבים להבין את המהפכה שמתחוללת בשוק השבבים. 

 

AMD היא אחד האיומים הגדולים ביותר עבור אינטל ומי שמכיר את היסטוריית החברה, כנראה לא מאמין למראה עיניו. על מנת להבין את תהליך ההתבססות של AMD לעומק, צריכים לצלול להיסטוריה. בשנת 1982 AMD התחילה לספק שבבים בעבור אינטל שבאותה התקופה סיפקה אותם למחשבים של IBM. שיתוף הפעולה נמשך עד 1986 ולאחר מכן AMD רכשה את NexGen שמתמחה בתחום ה- Microprocessors וסיפקה לה יתרון משמעותי בשדה שאינטל לא הייתה פעילה בו. 

 

את היתרון האמיתי של רכישת NexGen, הבינה AMD כאשר החלה לספק למייקרוסופט את ה Athlon, מעבד ה-1Ghz הראשון שלה ששימש להרצת ווינדווס. ברגע אחד, הפכה AMD לשם דבר בתעשייה וקיבלה יחס של שחקנית רצינית בשוק. צעד משמעותי נוסף שביצעה AMD כחלק מסלילת דרכה כשחקנית מובילה הוא רכישת ATI Technologies ב-2006 תמורת 5.4 מיליארד דולר. רכישה זו איפשרה לה לחדור לשוק הכרטיסים הגרפיים ל-PC. 

 

נתח השוק הכמעט מונופוליסטי של אינטל הצטמצם בשנים האחרונות במגוון ערוצים בעקבות התחזקות של שחקניות אחרות. כך למשל בתחום מעבדי ה-PC שבו הציגה AMD צמיחה משמעותית גם במחשבים הנייחים, מ-10% נתח שוק ב-2016 ל-18% ב-2020. גם בתחום המחשבים הניידים הציגה צמיחה מרשימה, מ-6% נתח שוק ב-2016 ל-16% ב-2020. לאורך כל ההיסטוריה של AMD, התאמצה ליצור בידול מהמתחרות ולמצוא את מנועי הצמיחה הנכונים שיעזרו לתמוך גם בפעילות המחקר והפיתוח בארגון. 

תמונה מתהליך הייצור של AMD

 

בנוסף לכל זה, צריך לזכור שמנוע הצמיחה החשוב ביותר של AMD הינו תחום ה-Data Centers, שע״פ הערכות אנליסטים הכפיל את עצמו השנה. היתרונות המשמעותיים של AMD משתקפים ביחס בין מחיר לתועלת שמוצריה מספקים. קחו לדוגמא את מעבד ה- Ryzen שלפי החברה מספקים ביצועים זהים למחשב נייח במחשב נייד ומעוצבים בצורה שמיועדת להתחרות ראש בראש באינטל. ע״פ השוואה שביצעה אינטל, המעבד מספק תוצאות טובות פי שתיים בהשוואה לזה של אינטל. במילים אחרות, מבחינת הביצועים AMD מנצחת, אך למחיר יש חשיבות עליונה כשמדברים על רכיבים מהסוג הזה וגם כאן AMD זולה יותר בכ-60% מאינטל (בסדרת ה-Core Ix).

התחרות של ענקיות השבבים מתפרסת על פני מגוון תתי תחומים בתעשייה, כמו למשל תעשיית שבבי השרתים (Server Chips) שגם כאן הציגה AMD יתרון על פני המתחרות עם מעבדי ה-Xeon שמתחרים באופן ישיר ב-Xeon של אינטל.

 

גולת הכותרת אשר הציבה את AMD בחזית העולמית של יצרייניות השבבים היתה כאשר דיווחה שבכוונתה לרכוש את יצרנית השבבים הניתנים לעיצוב Xilinx תמורת 35 מיליארד דולר, מיזוג שאם ייצא לפועל (צפוי להיסגר עד סוף 2021) יספק ל-AMD להינות משותפות בפורטפוליו נרחב של מוצרים בתחומים כמו CPUs, GPUs, FPGAs, ו Adaptive SoCs. המיזוג בין היתר צפוי לבסס את מקומה של AMD בתחום ה-Computing Platforms שכולל בתוכו מגוון פלטפורמות בתחום הענן, מה שיכול להפוך בתוך זמן קצר לאחד ממנועי הצמיחה של החברה.

 

לסיכום ליצרניות השבבים אנבידיה ואינטל יש את כל הסיבות לחשוש משחקנית דומיננטית כמו AMD, ואם הן לא יגיבו בהתאם לשינויים שמבצעת AMD בשוק, הן יימצאו את עצמן מאחור. רק לא מזמן פרסמה החברה תחזית צמיחה של לא פחות מ-37% משנה לשנה, מה שמדגיש את עוצמתו של שיתוף הפעולה בינה לבין TSMC. העובדה שחברה בסדר גודל כזה מרגישה בנוח לספק תחזית צמיחה של כמעט 40% משנה לשנה, מוכיחה את עוצמתה של החברה והתחזקות הסקטור שבה היא נמצאת.
ועכשיו השאלה שנשאלת האם היא תצליח להגיע ליעד או אולי אף לשבור אותו?! את זאת נדע היום לאחר סגירת המסחר.

 

רפרנסים:

Morgan Stanley Research

Cowen& Co

Bloomberg 

AMD